תוכן

ב) כתוב אצלינו בענין מצות אונאה. ואמנם עתה נבאר הדברים באורך.
דע, כי במצות מילה יש ב' דברים: הא' כריתת הערלה, שאז מתגלה ב' חסדים מגולים דנ"ה, ושני שלישי חסדים דת"ת. ואח"כ על ידי פריעה, מתגלה גם שליש העליון דחסד שבת"ת. כי הנה כתוב בזוהר פרשה ויקהל דר"ג בענין הקליפות, איך יש קליפה, ונקראת קליפת נוגה, בסוד כעין חשמל מתוך אש, כדין איקרי חשמ"ל, חש ואתגלי מ"ל, ומה הוא מ"ל, כד"א וימל יהושע וכו' ע"ש. ואע"פ שאין כאן ביאורו, נבאר בקיצור ענינו, כי הנה בתחלה טרם, שנתפשטו החסדים בו' קצות כנודע, הנה אז הערלה שהיא קליפת נוגה, חופפת ונאחזת ביסוד שלו סביב, וזהו ונוגה לו סביב. ושרשה מן הצנור השמאלי שביסוד, שהוא משפיע המותרות ושופכן לחוץ, להיות מזון להחיצונים ולקליפות, כמבואר בכ"י מורי ז"ל, בענין מאמר בני חת ועפרון החתי ועיין שם. וקליפת נוגה הנשרשת בצנור השמאלי, נאחזת בקדושה, וסובבת היסוד הקדוש נקראת ערלה. ובהיות ערלה זו חופפת על היסוד, אין החסדים יורדים עד היסוד, כדי שלא ינקו הקליפות מהם, ולא יתאחזו באורות הגדולים ההם. וע"כ לא די שאינם יורדים עד היסוד, אלא שאינם אפילו בכל מקום המגולה למעלה, שהוא בשני שלישים תחתונים דת"ת ונ"ה דזעיר, אשר משם ולמטה הוא מקום מגולה כנזכר, כיון שאין שם מחיצות כלי יסוד דאימא, ולכן אינם יורדים ונופלים עד היסוד ודאי, וע"כ הם נשארים למעלה בשרשם בדעת דזעיר, ואינם מתפשטים למטה, כי נאחזה הערלה ביסוד שלו. וא"כ כאשר נימול וכורתין הערלה ההיא, מסתלקת משם קליפת נוגה הנזכרת, ואז יורדים החסדים הנזכרים ומתפשטים במקומם, שהם בתנ"ה דזעיר, ונודע כי כל חסד מהם, הוא הוי"ה א' כנז"ל. והנה הוי"ה גי' כ"ו, והנה ב' הויות של שני חסדים אשר בנ"ה גי' ב"ן, וב"ש התחתונים דחסד דת"ת, הרי הם י"ח נקודות, פי' הח' העליונים הם מכוסים בשליש העליון כנ"ל, א"כ בהצטרף ח"י ב"ן יהיה גי' ע' אורות מגולים, שהם גי' מ"ל מחשמ"ל. ואז הוא בחי' אונאה פחות משתות שקיים המקח, והוא בזמן קיום מצות המילה בכריתות הערלה כנ"ל, שאז מתגלים ע' אורות דחסדים המגולים, שהם גי' מ"ל מחשמל הנזכר בזוהר ויקהל, דכד אתעברת קליפת נוגה, אקרי מל. וכאשר הערלה קליפת נוגה הנאחזת משם מחמת עונות, יונקת מאלו הע' אורות המגולים, איקרי ח"שמ"ל, שמיהרה הקליפה לקבל אור מן מ"ל הנ"ל.