תוכן
ב)
והענין הוא במה שהודעתיך, בתפילת שחרית דחול, כי כל התפילות שאנו מתפללים בזמן הגלות והחורבן, אין בהם כח, רק להעלות בחי' פנימיות העולמות בלבד, ולכלול פנימיות דעשיה ביצירה, וזה בזה, וזה בזה, עד האצילות. וזה בכח נשמותינו, הנמשכות מבחי' הפנימיות. אבל בחי' החיצוניות, שהם העולמות בעצמם, והמלאכים, אינם יכולים לעלות. וז"ס, הן אראלם צעקו חוצה. ר"ל: כי המלאכים צועקים, לסיבת היותם חוצה, ואינם מפנימיות, כמו נשמת בני אדם.
