תוכן

ב) וכבר ידעת, כי האדם הוא סוד מ"ה, גימטריא אד"ם. ומכים האורות זה בזה, מכה תחלה הנשמה, בנשמה דנשמה, וזהו הכאת יו"ד בה"א, כזה: יו"ד פעמים ה"א, גימטריא ק"ך. אח"כ מכה הנשמה ברוח, שהוא יותר חיצון, והוא הכאת ה"א בוא"ו, והוא גימטריא ע"ח. אח"כ מכה הרוח בנפש, והוא הכאת וא"ו בה"א, והוא ג"כ גימטריא ע"ח. הרי ג' הכאות אלו, גימטריא רע"ו, גימטריא עו"ר. לרמוז, כי כל אורות אלו שמספרם רע"ו, חוזרים ומכים בעור האדם כדי לצאת לחוץ, ונעשה אז עו"ר. וז"ס ואחר עורי נקפו זאת, כי נקפו, הוא מלשון הכאה, כמ"ש רז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה וכו'. והענין הוא, כי כל מה שנגלה אל האדם הוא העור, והנה אותו העור, הוא מסך אל מה שבפנים. נמצא, כי האורות הפנימיים הם עומדים אחורי העור, כי העור הוא נגלה, והם מכוסים בו ועומדים מאחוריו, כמו איש העומד אחורי הכותל והמחיצה. וז"ש ואחר עורי נקפו זאת, פירוש, אחרי אותם האורות העומדים אחר עוריהם מבפנים, ומכים בו ומוציאים האורות לחוץ, ואז אני רואה אותם. וז"ס ומבשרי אחזה אלוה, פירוש, כי אעפ"י שהם בעצמם בפנימיותם אינם נראין, אבל בהיותם בבשרי, שהוא אחר הכאתם בגוף האדם, אזי אני יכול לראות ולחזות בגוף אלוה. פירוש, כי הנשמה נקראת אלוה, כמ"ש בסבא על פסוק מנשמת אלוה יאבדו, כי הנשמה נמשכת משם אלוה, וכונת איוב: כי לפי שנפש מכה ובוקע ויוצא לחוץ, הוא מגלה כל עבירות ועונות במצח האדם, ואז המקטרג רואה אותם עליו, ואז היה מכה אותו, ולכן באו עליו כל הרעות ההם. וז"ס פסוק עור בעד עור וכו', כמ"ש לעיל.