תוכן

ב) ומאשר יגורת בא לך, כי מיסר אותך בעקרבים, ואינם יסורים של אהבה, כי מאהבה מסותרת, ואלו היסורים נגלים מכף רגליך ועד קדקדך. לכן ברך אלהים ומות, כי אין לך עוד תקנה, כי מקלל אלהיו מות יומת, ותמות בלא תקנה מחטא שעשית עמדי בזמן תרח. כי אני כבר נתקנתי בזמן שכם בן חמור כנז"ל, ואתה אין לך תקנה. אז השיב אמריו אליה ואמר לה, כדבר אחת הנבלות תדברי, ר"ל, כמ"ש חז"ל, כבזמן שנעשית נבלה בישראל לשכב את בת יעקב, ומה שתחשבי שלא נתקנתי, אדרבה בזה החולי של השחין נתקנתי, והאלהים מנסני ונתן לי אלו היסורין, בודאי חשבה לטובה, כי הם כפרת עונותי. וז"ש גם את הטוב נקבל מאת האלהים, כי אפילו שעתה לפנים נראה לרע, אינו כי אם לטובתי, כי קלקלתי היא תקנתי. ובודאי מה שחשבתי שהוא רע, אינו רע, כי בודאי את הרע לא נקבל בעולם הבא, כי כבר נתכפרו לנו עונותינו. ונתקננו אני ואת, לכן את הרע לא נקבל בעוה"ב. וזהו שמרבה מילת א"ל, ר"ל, עם היות שנראה שאלהים דין, כי אלהים שופט בודאי, זה ישפיל וזה ירים, כי גם טוב נמצא בו. וזהו גם את הטוב נקבל, כמו שקיבלנו הרע, ובזה את הרע לא נקבל בעוה"ב, כי קלקלתינו תקנתינו.