תוכן

ב) ובענין אליהו שמענו. כי עלה שמים וירד בסוד האש רכבי אש וסוסי אש, ובתקנת האשה זרה, אש ה' שיצא מלפני ה', ואכלה לבני אהרן בהקריבם האשה זרה, אכלה אותם אשה יראת ה'. ופנחס שתיקן האש זרה, שלט על זה האש, והיה משתמש בו כל שעה שירצה. כמו באומרו: אם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אותו ואת חמשיו, ג' פעמים. וג"כ באומרו בענין תיקון הע"ז, בהרוג נביאי הבעל, שאמר ענני ה' ענני, וירד אש מן השמים ואכלה העולה. ז"ש מי עלה שמים וירד על סוסי אש ורכבי אש. ואחר שעלה, בכל שעה יורד ומתלבש ביסודות, ונראה לחסידים שבדור ועושה להם נסים. אמר עוד מי אסף רוח בחפניו, שהוא מה ששלט ביסוד הרוח, והחיה את המת בן הצרפית, והשיב רוחו אל קרבו. אמר עוד, מי צרר מים בשמלה, זהו מה ששלט ביסוד המים, ונשבע חי ה' אם יהיה טל ומטר, כי אם לפי דברי, ושם תיקן ע"ז בהרוג נביאי הבעל, והיה ג"כ הנס במים אשר בתעלה לחכה. ושלט ג"כ ביסוד העפר, וזהו מי הקים כל אפסי ארץ, וג"כ לא מת, וזיכך כ"כ יסוד העפר שבו, ועשאו רוחני, ברכבו על הסערה מצד רוח סערה עושה דברו, שהוא המסעיר את בני האדם למות ורכב עליו. וזהו מי הקים כל אפסי ארץ, שהוא מיסוד העפר, הקימו ונתן לו קיום והעמדה שלא מת, ואדרבה שלט עליו. ונרמז ג"כ שיקים כל אפסי ארץ, ויבא עם המשיח להחיות המתים שבכל העולם, שהם אפסי ארץ. או יאמר, שהם אפסו מן העולם, הנקרא אפסי ארץ. וז"ש הקים כל אפסי ארץ.