תוכן

ב) אם רעב שונאך האכילהו לחם כו'. דע, כי הנשמות הם מעורבים מטו"ר, ולפעמים חלק הטוב שלך נותן אל הרשע א', ולכן תראה בעצמך כמה רשעים עושים קצת מצות כתיקונם, ובשאר דברים הם רשעים גמורים וכן להיפך, יש צדיקים גמורים, אך יש בהם קצת עבירות שאינם יכולים להפרש מהם. והענין הוא, כפי תערובת הנשמות, וקצת הטוב של הצדיקים נתעבר ברשע, וקצת הרע של הרשע נתעבר בצדיק. ולזה האדם צריך לזכות לחייבים, כמ"ש אם רעב שונאך. פירוש, הרשע שונא לצדיק, דאל"כ איך הותר לאדם לשנא את חבירו, ואמנם ע"י שיזכה לחייבים, יתערב אותו הטוב שבאותו הרשע עם הצדיק, כי עשק בו מתחבר בו עמו, ואז הטוב שברשע ניתן לצדיק, והרע שבצדיק ניתן ברשע, ואז נפרדין. וזהו אם רעב שנאך, מפני קצת טובה שבו, האכילהו לחם, לחמה של תורה ומימי של תורה, כי גחלים אתה חותה על ראשו, פירוש, אותו הרע הנדבק בך נפרד ונדבק בו. וזהו על ראשו, בסוד ונשא השעיר עליו את כל כו'.