תוכן

ב) והנה, כשברא הקב"ה אדה"ר, כל הנשמות שנכללו בו, לא היו אלא נשמות דישראל. ואם לא היה חוטא, לא היו א"ה יוצאים לעולם, ואחר שחטא, נתערבו בו נפשות של אומות העולם. וז"ש אדם אתם, ישראל לבד היו כלולים כל נשמותיהם באדה"ר, ולזה אמר אשרי אדם שלא יחשוב ה' לו עון, אפילו בגלגול הראשון. כי מעולם לא חטא, ואין ברוחו רמיה, שהלבוש של העבירות שלו ניתן לאחר, ולבוש המצות של האחר לוקח לו לעצמו, וחליפין אלו הם ערמה ורמיה. אבל זה שמעולם לא חטא, ומתכסה בלבוש המצות אשר עשה לעצמו, זה אין בו רמיה כלל. ועל החוטא בגלגול הראשון והשני, ואמר כי לקחה מיד ה' כפלים ככל חטאתיה, כי אין זה דרכו ית', כי לא כחטאתינו עשה לנו, כ"ש ליפרע ממנו כפלים. אלא בערך הגוף השני, שסובל חטאת הגוף הראשון ג"כ. אבל בערך הנשמה, אין לה כפלים, אלא ככל חטאתיה לבד, כי הב"פ הם שלו.