תוכן

ב) ולהיות זה אמת, נאמר בבועז וימד שש שעורים וישת עליה על רות, ר"ל כמו שלאה יש לה ו' שעורים מאחור הזעיר, חב"ד חג"ת, ולרחל ד', נהי"ם. ומה שהיתה ערפה ראויה לקחת שעורים בקדושה דוגמת לאה, ולא רצתה, ניתנו לרות. וזהו וימד שש שעורים וישת עליה, כי עליה הם ודאי, ונכללו בה, ולקחה צד הקדושה שהיתה ראויה להנתן לערפה, כי הפכה עורף, ובמקום שש השעורים שבקדושה, ניתן לה שש שעורים בסטרא דמסתאבותא, הוא גלית בנה, ששיעורו שש אמות וזרת, מצד הרע והסיגים שהיו ברו"ת, כי כן עולה זר"ת עם המלה שלקחה ג"כ ערפה מרות. ולכן היה במדתו שש אמות וזרת, וזה הזרת היה מצד השליש המכוסה שלוקחת, כי עד שם רגלי לאה על ראש רחל בקדושה, כן לקחה ערפה מרות מצד הקליפה. ובזה תבין הריגתו ע"י דהע"ה, כי זה לעומת זה עשה האלהים, זה מרות וזה מערפה, זה ממערכות אלהים חיים, שהם של השש שעורין של וישת עליה, ונכללו ברות כנז', והיא לקחה שש מערכות פלשתים שגילו ערותה, ודשוה בהריפות, ולכן נקרא הרפה, ולא רצתה בברכה ורחקה ממנו, ויצא ממנה גלית מצד מערות פלשתים, שכן כתיב ממערות פלשתים, ולא מערכות, מצד אמו שבזתה הקדושה, שהם מערכות אלהים חיים.