תוכן

ב) דע, כי ד מלכים הנז' רומזים לד' יסודות שבאדם שמורכב מהם, והם אש רוח מים עפר, וכנגדם הם ד' ליחות, שהם אדומה ירוקה לבנה שחורה. וכנגדם, אף ומשחית חימה צרה. ואלו הארבעה יסודות הם ממוזגים באדם, ובהיותם שוה המזג ושלום ביניהם, האדם עומד על בוריו, אבל כשמתגבר אחד על חבירו, אז מלחמה ביניהם, וירגנו באהלם ויחסר המזג, ויריבו בחזקה ארבעה מלכים את החמשה. והם חמשה חושים, שהם: חוש השמע, וחוש הראות, וחוש הריח, וחוש הטעם, וחוש המישוש, שהאדם מורכב עליהם, ובלעדם הוא כאבן דומם. וכונת ארבעה מלכים הוא. כדי לבטל את הה' חושים. ובפרט אם קרב עתו של האדם להפטר מן העוה"ז, אז כולם אלו ואלו יתחברו אל עמק השדים, שהוא עמק הבכא, וגברו הארבעה על החמשה והכו אותם, הוא שלא הועיל לאדם הרפואות ולא התרופות, ולא נמלט ברוב הונו וממונו, כי לא יועיל הון ביום עברה. וז"ש ויכו את רפאים, שהם הרופאים. בעשתרות קרנים, מלשון עושר וכבוד. ואת הזוזים בהם, ולא מילט אותו גבורתו ואימתו המפיל על הבריות, וזהו שכתב ואת האימים בשוה קריתים. ולא גדולתו בהיותו בן חורין, וזה שכתוב ואת החורי בהררם שעיר. כי לכולם הכו וירמסו אותם בשער, וימות. ועם כל זה לא נחו ולא שקטו, ועוד ידם נטויה לבא לקטרג עליו, אותם הארבעה מלכים הנגדיים הנז"ל, שהם אף, וחימה כו'.