תוכן

ב) דע, כאשר היו החסדים למעלה בבינה, נקרא אבר"ם. כי רם הוא בבינה, ונק' אב"ר ם', כי אז אין גילוי כי אם היסוד, והעטרה שהיא הם', שהיא מלכות שבו. וכאשר החמשה חסדים מתפשטים ביסוד למטה, נקרא אב המון גוים, שיוצאים ממנו התולדות בעולם. ודע, כי כשהיה אברהם למעלה ערל, היה מתקן למעלה, כי אין צריך כ"כ תיקון, אבל להמשיכה למטה היה צריך תיקון גדול, ולזה הוצרך למול. וזהו שנאמר לו לך לך, אבא אמר לאימא שתתפשט. ואמר לך לך, הוא התפשטות בז"א שהיא י', כל אחד כלול מעשר, שכולם יסייעו בזווג. וזהו לך לך, שהוא עולה מאה, שהם מאה ברכות. וחלקם לשתי תיבות, שהם חמשה למעלה מכוסים וחמשה למטה מגולים. גם מ"ש ל"ך ל"ך, ס"ג ול"ז יעלה מאה. ותחלקם לשתי תיבות, לפי שהם שני בחינות: האחד כשהם ביסוד אימא בעצמם, והשנית המלוי, שהם החסדים כשיוצאים מיסוד אבא. מארצך: הם הם חמשה חסדים, כשהם בבינה עצמה. וממולדתך: כשמתפשטים בזעיר, שהוא מהלך עץ החיים ת"ק שנה. ומבית אביך: כשיוצאים בעטרה שביסוד, שהיא מלכות שבו.