תוכן
ב)
ויש בזה הפסוק ז' תיבות, כנגד ז' ספי' של ז"א שנשברו. ואמר את ואת, לכלול השני פרצופין אחרים שהם או"א, לפי שהכתר הוא א"א, אין אנו מדברים בו, לפי שאינו נתפס באות. ואמר בראשית, לפי שהם ב' ראשית, והם: ראשית חכמה, ראשית מלכות. והחכמה הזאת היא היו"ד שבתוך הה', שהיא נקודה בהיכליה. והה' הזאת בכח היו"ד, האצילה הכלים האלו. וזש"ה בראשית ברא, ב' ראשית, ברא אלהים, כמו שפי'. ואמר ברא, לפי שהאצילות הזה, נגד אור הא"ס נקרא בריאה. וזש"ה (בראשית ב' ה') אלה תולדות השמים והארץ בהבראם: בה' בראם, שהיא הה' הזאת שפי', וראה שאין העולם מתקיים, ושיתף עמו מדת רחמים, וירד אור זעיר מלמעלה, ונתקיימו. וכשירדה הה' הזאת מלמעלה להאציל הכלים, ירדה בבחינת יו"ד, שהיא נקודה א'. והוא, כי אלו הי' אורות היו מלובשים זה בתוך זה בתוך המלכות האחרונה לכולם חופפת עליהם, ועליה הקליפה, שהיא הנקראת קו ירוק דאסחר עלמא, והיא נקראת תהו, והיא הקליפה הקודמת, שזהו הבירור שצריך שהקדושה תהיה הולכת ומתבררת.
