תוכן

ב) שם פ"א, ד"ז ע"א, וז"ל, א"ר אליעזר א"ר חנינא, לעולם אל תהי ברכת הדיוט קלה עיניך כו'. כבר הודעתיך, במאמר ספר הזוהר פרשת שלח לך, בענין נשים דעתן קלה מה עניינה. והנה כאשר נמשך הברכה, שהיא סוד אימא עילאה, בסוד ברוך כבוד ה' ממקומו כנודע. והברכה הזאת נמשכת אל נוקבא דז"א, דרך ההדיוט שהוא ז"א, ואז אין דעתה קלה כבתחילה לפי שאז יש לה מוחין גמורים. וסוד הענין הוא, כמו שהודעתיך בשער רוח הקדש, בענין היחודים, ענין שם בוכ"ו, הנמשך משם אהי"ה שבבינה, המתפשטת עד הנוקבא, לתת לה מוחין. וסוד בוכ"ו הוא בגימטריא ד"ל, כשיעור קומת המלכות: ארך שלשים באמה, ורוחב ד' באמה, כנודע. ומכח זה השם, נעשה בה מלוי המלוי של אדנ"י, שהם ד"ל אותיות, בזה האופן: אל"ף למ"ד פ"א, דל"ת למ"ד תי"ו, נו"ן וא"ו נו"ן, יו"ד וא"ו דל"ת. וז"ס הדיוט, שהוא בגימטריא ד"ל.