תוכן

ב) והנה ספירת הכתר, אין בה יראה זו, כי אין ספירה עליונה הימנה, והיא העליונה שבכולן, ואמנם הספירה הראשונה מכל עשר ספירות, שיש בה זאת היראה, היא ספירת החכמה, לפי שיראה לעלות אל מקום הכתר הגבוה ממנה, פן תשרף באש שלה, ולכן היא הנקראת יראה פנימית. אבל הבינה, אעפ"י שהיא תחת החכמה, אין לה יראה זו, לפי שהבינה והחכמה זווגא חדא אינון, וכחדא נפקי וכחדא שריין, ואדרבה, יש בה בחינת אהבה, כי היא אוהבת את החכמה, ומתקרבת אצלה, באופן: כי החכמה נקראת יראה, על כי יש לה יראה מלעלות אל הכתר. והבינה נקראת אהבה, על שאוהבת את החכמה אהבה גמורה. ואמר כאן, כי צריך שהאדם יקנה בו שתי מידות האלה: מדת האהבה את השי"ת, הנרמזת בבינה, האוהבת את החכמה. ומדת היראה הנרמזת בחכמה, היראה מן הכתר כנ"ל.