תוכן

ב) שם דף קל"ו ע"ב, וז"ל, ולא מברכי ישראל ברכה דא, עד דמתעטרן בעטרין דנשמתין קדישין כדקאמרן כו'. דע, כי ענין תוספת נשמה הבאה לאדם בערב שבת, הם בכל החלקים. והנה מ"ש עתה, דבהאי ברכה דברכו, מתעטרן בתוספת עטראן דנשמתין, הוא בבחינת חלק הרוח בלבד, והוא, כי ברכת ברכו, הוא ברכת ז"א אל נוקביה. ואמנם תוספת הנשמה בעצמה, אינה נכנסת באדם, עד ברכת הפורס סוכת שלום עלינו שאומרים בליל שבת, כי סוכת שלום היא הבינה, והיא פורשת גדפהא על ישראל, ונותנת להם תוספת נשמה ממש. כנזכר אצלנו לעיל בפרשת בראשית בדף מ"ח ע"ב, ובזה תבין דלא פליגי המאמר אשר שם, עם המאמר אשר כאן.