תוכן

ב) שם בדף קל"ג ע"א שורה י"א וז"ל, ובגין כך יעקב משמש במרום, תנינן מאי במרום כו'. זה תבין במה שנתבאר אצלנו בענין יעקב ולאה ורחל, כי ז"א יש לו שתי נקבות, דבקות עמו מאחוריו. העליונה היא לאה, בסוד קשר של תפילין שבראש, ועומדת בחצי קומתו העליונה. והשנית היא רחל, ועומדת למטה בחציו התחתון. ובימי החול בשחרית, מזדווג יעקב עם רחל אפין באפין, וזווג זה נעשה על ידי תפלתנו שבשחרית. וגם אז יש ללאה עמו בחינת חיבוק הימין, ודבר זה נעשה מעצמו ומאליו, שלא על ידינו. ובתפלת המנחה, מזדווג ישראל עם לאה פנים בפנים, מראש ישראל ועד החזה שבו. ורחל היא מתארכת באחוריו, ועולה מרגליו ועד ראשו, והם שוים בקומתם. והרי נמצא, איך לאה ניתנת בין תרין דרועין. ובתפלת ערבית, עומדת רחל אחור באחור, מן החזה ולמטה. ולאה היא פנים בפנים עם יעקב, מן החזה דז"א ולעילא, עד ראשו. ובחצות הלילה, אז מתפשטין יעקב ולאה כשיעור כל קומת ז"א, מראשו ועד רגליו. ועומדים יעקב ולאה פנים בפנים, ומזדווגים יחד אז אחר חצות הלילה, ולפי שזה הזווג דאחר חצות הוא בסוד הבינה, כמבואר במקומו. לכן נקרא הזווג הזה דאחר חצות, זווגא דאבא ואימא דאחר חצות כנזכר בזוהר. אמנם ענינו הוא, על זווג הזה של יעקב ולאה שלאחר חצות לילה, הנעשה על ידי אבא ואימא, ומזדווגין יחד שניהם עד אור הבוקר. וזהו סוד ויהי בבקר והנה היא לאה, כי בהיות הבקר עדין היא שם לאה בזווג עם יעקב. והרי נתבאר כאן פרטי כל הזווגים. ונמצא כי זווג לאה ויעקב אינו אלא בלילה, ובפרט קודם חצות לילה. ואז נקרא יעקב משמש במרום, שהוא מן החזה דז"א ולמעלה. וזהו סוד מ"ש רז"ל יעקב תיקן תפלת ערבית. ושם למעלה נקרא מרום, בבחינת הבינה הנקראת מרום. כמש"ה, מרום וקדוש אשכון, שהם סוד אבא ואימא. והענין הוא במה שנתבאר אצלנו, כי אי אפשר ללאה להזדווג עם יעקב, אלא אם כן לוקחת יסוד הבינה. ואין להאריך עתה בזה. וזמ"ש, דכיון דאתיהיבת אתתא בין תרין דרועין. והענין מדבר על לאה, שניתנת בשחר ובמנחה בין תרין דרועין. ואח"ך לבתר בתפלת ערבית, אז הוו מילייהו בלחישו. פירוש: כי הזווג אשר לה אז עם יעקב, הוא בלחישו. פירוש: שהוא בסוד הבינה, עלמא דאתכסיא בלחישו כנזכר. וזהו סוד יעקב משמש במרום.