תוכן

ב) והנה גם מי שיסתכל בדברי הרשב"י ע"ה בספר הזוהר ובתיקונין, וכן בדברי ספר הבהיר המיוחס לר' נחוניא בן הקנה ע"ה, נמצא בדבריהם מאמרים נוטים לכאן ולכאן, בכל השלשה סברות הנזכרים. והמקובלים האחרונים נלאו לחתור וליישב אלו הסברות ומאמרי הזוהר, החולקים זה ע"ז, ולא יכולו אף כי עיילו פילא בקופא דמחטא. ועיקר הקושיא שיש בענין זה, אשר הוא מה שערבב דעתם, הוא, כדי שלא יהיה להם מציאות ליישב סברות יחד, הנה הוא קושיא גדולה וחזקה, והוא, כי מאחר שנודע ומפורסם ונזכר בספר הזוהר בהרבה מקומות, אם בפרשת בהר סיני דף ק"ט ע"ב ברעיא מהימנא, וזה לשונו, אנת הוא נשמה לנשמתא, ולית לך נשמה עלך, ולא אלהא עלך, אנת הוא לבר מכלא ולגאו מכלא, ולכל סטרא, ולעילא מכלא, ולתתא מכלא, ומכל סטרא וכו'. וכן בפרשת פינחס דף רכ"א ע"א וזה לשונו, איהו סובב על כל עלמין, ולית סובב לון, לכל סטרא עילא ותתא, ולארבע סטריה בר מיניה וכו'. וכן בהקדמת ספר התיקונין סוף דף ד' ע"ב, וריש דף ה' ע"א, וזה לשונו, ולעילא על כלא, עילת על כל העילות, דלית אלוה עליה, ולאו תחותיה, ולאו לארבע סטרי עלמא, ואיהו ממלא כל עלמין ואיהו אסחר לון בכל סטרא וכו'. הרי מבואר, כי האין סוף שוה בכל בחינותיו בהשואה גמורה, ולא יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור, כי כינויים האלו מורים על היות חלילה וחלילה קצבה ותחום גבול ומדה. והנה הוא סובב מעלה ומטה ומכל סטרין, ונמצא היות העשר ספירות מוקפות מן האין סוף, בהשואה אחת לכלם. וכן על דרך זה, בתוך העשר ספירות כלם מבפנים, ואם כן במה ישתנו העשר ספירות זו מזו אח"כ, מאחר שהאין סוף מאיר סביב כלם, ובתוך כלם בהשואה אחת, ובמה תתעלה כל ספירה וספירה על חבירתה, ותקרא זו מעלה וזו מטה, וזו דרום וזו צפון וזו מזרח וזו מערב.