תוכן

ב) ואמנם עתה נרחיב ביאור בזה זולת בחי' אחרות שנבאר, והם: א' כי קודם זה התיקון של זה המלך הח' שם מ"ה כנ"ל בזה החלק, הנה כשיצאו עשרה נקודות אעפ"י שבודאי לית לך נקודה דלא אתכלילת מי', עכ"ז לא היה ניכר בחינתם, אמנם היה בערבוב, כאלו תאמר שהיו מים וחלב ויין ושמן ודבש כו', הכל מעורבים יחד. אמנם אחר התיקון, הובררו כל בחינה ובחי' מהי', הנכללים בכל ספירה ולא בערבובייא. וגם כי קודם התיקון, היו הי"ס כל אחד במקומה, זו למעלה מזו, ואין הא' נכנסת בגבול חבירתה שלמטה ממנה. אך אחר התיקון נתארכו, ונתפשטו כולם עד למטה בסוף האצילות, כנודע כי פרצוף עתיק ואריך ואבא, כולם נתפשטו עד סוף האצילות, ונתלבשו זה בתוך זה, ובזה הרויחו כמה דברים, אחת כי נתארכו הכלים שלהם והגדילו ע"י התפשטותם למטה. ונמצא כי הכלי גדול, ויש בו כח לקבל האור ולא ישבר, משא"כ בתחלה שהיו כלים קטנים, ולא יכלו לקבל האור. עוד הרויחו ע"י זה, כי האורות באים מכוסים, בכמה כיסוים זה בתוך זה, עתיק, ועליו אריך, ועליו אבא כו', ואז התחתונים והחיצונים יכולים לקבל האור, שעובר דרך כמה מסכים וכיסויים.