תוכן

ב) ונבאר זה בענין עולם האצילות, וממנו יתבאר לשאר העולמות כולם. הנה האור העליון היורד מא"ק, אל עולם האצילות, הנה נקרא אותו האור א"ס, כי כל האורות שהם עליונים, נקראים א"ס לבחי' העולם אשר למטה ממנו. והנה אור הא"ס הזה, טרם שנכנס בעולם האצילות, החלק והמעולה והגדול מאד, הוא הנשאר למעלה מקיף אל כל האצילות, מלמעלה למטה אור ישר. והחלק היותר קטן ממנו, אשר יש כח בכלי לסובלו, נכנס בעולם האצילות וכבר ידעת כי פרצוף עתיק יומין, היא הנעלמת והמתלבשת תוך כל שאר פרצופי האצילות, אשר כולם מגיעים רגליהם עד סיום עולם האצילות. ולכן חלק אור הא"ס הנכנס בפנימיות האצילות, נכנס בתחלה תוך עתיק יומין, ומתפשט עד סיום רגליו, המסתיימין בתחתית עולם האצילות, ואחר רדתו שם, אין כח עדיין בעתיק לקבלו את כולו בפנימיותו, ואז חוזר האור שירד עד למטה, וחוזר ומתפשט מלמטה למעלה בסוד אור חוזר, עד שעולה ויוצא למעלה מן ראש העתיק יומין, וחוזר ומקיף ומתפשט מלמעלה למטה מבחוץ את עתיק יומין לבדו וחופף עליו. ואמנם האור המקיף היושר הראשון, אשר לא נכנס כלל בעתיק, זה הוא מקיף ע"ג כל עולם האצילות, וכל פרצופי האצילות עומדים בתוכו. וזכור זה היטב, ותבין מ"ש בש"א ח"א פ"ד, כי יש חילוק בין מקיף למקיף.