תוכן
ב) ועם היות שכן הוא דרך כללות, אך לא בפרטות, לכן נבאר מה שהוא באמיתות, כי השאר יש בו ספיקות. והענין, כי בשם מ"ה כבר ידענו סדר התחלקותו בי"ס דאצילות, אך שם ב"ן יש בו ספקות ופרטים רבים, ויתבארו בע"ה בשערים הבאים כל אחד במקומו.
ונבאר התחלקות שם מ"ה, והענין, כי נודע כי הי"ס דאצילות נתחלקות לחמשה פרצופים, כנ"ל בראש ח"ב, ואמנם גם פרצוף דאריך נחלק לב', שהם: עתיק, ואריך, כמ"ש בשערים הבאים בע"ה. והנה נודע כי הטעמים הם בכתר, ונקודות בחכמה, ותגין בבינה, ואותיות בשבעה תחתונות, כנז' בתיקונים. וכך הם ממש, בהתחלקות הי"ס, בין דע"ב, בין דס"ג, בין דמ"ה, בין דב"ן. האמנם הי"ס דאצילות, הנעשים מאלו החיבורים דמ"ה וב"ן, אינם לוקחים אותם על זה הסדר, אמנם העתיק והאריך ששניהם נקראים כתר דאצילות, לוקחים בין שניהם ב' הבחינות דשם מ"ה, שהם טעמים כתר, ונקודות חכמה. כי העתיק כל צד דכורא שבו, נעשה מכתר שהם טעמים דמ"ה. והאריך כל צד דכורא שבו, נעשה מהחכמה שהם נקודות דמ"ה. הרי כי הכתר דאצילות לבדו, שהם בחי' עתיק ואריך, לוקחים הכתר והחכמה של מ"ה לצד דכורא שבהם, ושניהם נקראים כתר דאצילות בלבד. והנה או"א שהם הנק' חכמה ובינה דאצילות, בין שניהם אינם לוקחים רק הבינה של מ"ה, שהם בחי' התגין דמ"ה. וז"א דאצילות ונוק', שהם שבעה ספירות תחתונות דאצילות לוקחים בחי' האותיות דשם מ"ה, שהם ג"כ שבעה ספירות תחתונות דשם מ"ה, הששה לוקחים ז"א, והז' לוקחה נוק'. והרי נתבאר היטב, חילוק הי"ס דמ"ה בי"ס דאצילות, ונמצא שאינם מכוונות ביחד, ולכן אל תתמה אם תמצא בתיקונים מאמרים חלוקים, זה אומר שהטעמים בכתר, וזה אומר שהנקודות בכתר כו', כי זה מדבר בי"ס דמ"ה, או דע"ב וס"ג וב"ן, וזה מדבר סדר התחלקותם בי"ס דאצילות כנזכר, והבן זה. ואמנם סדר התחלקות שם ב"ן בי"ס דאצילות, הוא ארוך מאד, ויש בו ספקות כמו שיבא בשערים, אך הכללות הוא, שהוא קרוב אל התחלקות שם מ"ה.
