תוכן

ב) [שייך כאן זמן יציאת הנקודות, ככתוב בקונטריס ישן דף ס"א, ונכתב לעיל פ"א מח"א דשער זה, ובפ"א ח"ב משער זה] הנה כאשר רצה המאציל העליון להחיות המלכים המתים, ולחזור את נפשם בקרבם, אשר יצתה מהם בראשונה, יען לא היה כח בגופם, הם בחינת הכלים, לקבל את אור הנפש לסיבות הנז' בחלק שעבר, ובפרט בש"ב ח"א פ"א, ולכן רצה להחזיר להם את נפשם, ע"י שיתוסף בהם בחינת הרוח, שעדיין לא נכנס בהם בתחלה, כנ"ל בח"ב פ"ג. ואמנם להמשיך בהם רוחין חדתין, צריך שיהיה זווג עליון להוציאם, ונודע כי אין זווג בלי מיין נוקבין, ולכן העלה תחלה מיין נוקבין לצורך הזווג הנז', והוא, כי כבר ביארנו בח"ב פ"ה, איך האורות שהם הנפשות של הז' מלכים עלו למעלה, באותו התפשטות שנתפשטו ג"ר, בסוד האחוריים שלהם כנז' שם, ועתה כשרצה לעלות משם מ"ן, האסיף אליו כל התפשטות ההוא, ועלה כל התפשטות שהם כל האחוריים ההם, עם כל האורות שבתוכם של ז' המלכים, ועלה הכל במקום הג"ר בלבד שהיו בראשונה קודם ההתפשטות, ואמנם העליה האמיתי של כל זה, הוא בבינה, אימא עילאה, ונכנסו לתוך בטן המלאה, כי שם הוא העלאת המיין נוקבין. וכבר נודע כי בהיותם בעיבור, הם עומדין בבחינת תלת כלילן בג', כמ"ש כל זה בע"ה באורך בש"ד ח"א פ"ו, ומשם תלמוד לכאן היטב. והנה כמו שהאורות עלו כולם בבינה, כך עלו השבעה כלים שנפלו בבריאה, ועלו עתה באצילות, כי בעלות עתה האורות למעלה, העלו עמהם את הכלים, אך לא במקום הג' ראשונות כמו שעלו האורות, רק באצילות בסוף, וגם הם בבחינת תלת כלילן בג', כיצד: עלו הכלים דחסד ודנצח, דרך קו ימין באצילות, ושניהם עמדו כלולין זה בזה, במקום נצח דאצילות. ועלו כלי גבורה והוד, במקום הוד דאצילות. ועלו כלי הדעת והת"ת, למקום היסוד דאצילות. ועלו כלי היסוד והמלכות למקום המלכות דאצילות.