תוכן

ב) הנה תחלה אסף א"א את רגליו, ר"ל כי נה"י שלו, שעדיין היו מגולין כנ"ל, נתעלו למעלה עד הג' אמצעית, חג"ת דא"א עצמו, המתלבשים תוך או"א מקודם זה כנ"ל. גם עתיק התחיל לאסוף ב' פרקין האמצעים שלו, (על גבי) ב"פ הראשונים דנ"ה שלו, והיו מלובשים ב"פ עליונים, תוך ב"פ אמצעים, אבל היסוד דעתיק אינו צריך לעלות, כי הוא מסתיים למעלה בחזה דא"א. ואח"כ הלבישו החסד והגבורה וחצי ת"ת העליון דאריך אנפין, לאותן ב"פ אמצעים דנ"ה, ואת היסוד דעתיק. ואח"כ הלבישו נ"ה דא"א, לח"ג שלו עצמו, וחצי ת"ת התחתון שבו, הלביש את חצי העליון, והיסוד דא"א הלביש אח"כ, את חצי ת"ת תתאה שבו, ועלתה העטרה אל יסוד שבו, והלבישה את היסוד עצמו שבו. ואח"כ עלו חג"ת דז"א, והלבישו לנ"ה ועטרת היסוד דא"א, ואחר כך עלו נה"י דז"א, והלבישו לחג"ת דז"א עצמו. ואח"כ עלתה הנוק', שהיא המלכות בסוד העטרה, והלבישה את היסוד דז"א. ונמצא שעלו בחי' זו"ן למעלה, ונמצא ז"א כלול ג' גו ג', שהם ו"ק שבו, ג' כליל בג', ונרמז זה פרשת בשלח ד"ן ע"א בתוספתא, ג' רוחין דכלילין בג' הוי שקיעין כו', ונודע כי ז"א הוא בחי' רוח, והמלכות נקראת אבן, וזהו אבנו שקיען. ודי בזה.