תוכן

ב) ואמנם שרשם הם נטועים בגן אלהים, בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה, והעתיקם נביאינו וסתמם במתק לשונו, כמאמר המלך החכם, דבש וחלב תחת לשונך, ובעונותינו הרבים [כאשר] הורקנו מכלי אל כלי, ומפני חטאינו גלינו מארצנו, טעמינו לא עמד בנו, וריחנו נמר, ואבדה חכמת חכמינו, ובינת נבונים נסתרה, עד הופיע ה' מן השמים, דבר בקדשו בהר המור, ע"י רשב"י ז"ל וחבריו, לאקמא שכינתא מעפרא, ולארמא רישהא, חיבר אותו חיבור הקדוש, עד שתחת האי אילנא רברבא כל צפרי שמיא (פזרין) הוה דרין, והוי [מתכנשין] שרפים וחיות ואופני הקדש, לשמוע אולפן חדתין מפומיה דרשב"י זלה"ה וחביריו.