זהר

ב) למלכא דהוה ליה קטטה עם מטרוניתא, וארמא לה מן היכליה, ואיהי אזלת לגבי שכינהא, והלא כל מאן דמקבל לה בביתיה ואוקיר לה ודאי אוקיר למלכא, ועאיל שלם בינהא ובין בעלה, הלא כל יקרא דעביד לה למלכא עביד, דאם מלכא כעס עלה זמנא חדא או תרין, יהא ליה שלם עמה ויחזיר לה לביתיה, ואיהו שאיל לה מאן אוקיר לך או מאן זלזל בך, או אם תריך לה למלכותא אחרא.

תרגום

ב) למלכא דהוה ליה קטטה וכו׳. למלך שהיתה לו קטטה עם המלכה, והשליך אותה מהיכלו, והיא הולכת אצל שכניה. והלא כל מי שמקבל אותה בביתו ומכבד אותה ודאי מכבד את המלך ומכניס שלום בינה ובין בעלה, הלא כל הכבוד שעושה לה, למלך עושה. שאם המלך כעס עליה פעם אחת או שתים, יהיה לו שלום עמה ויחזיר אותה לביתו. והוא שואל אותה מי כיבד אותך או מי זלזל בך. או אם גירש אותה למלכות אחרת.