זהר

ב) ובגין האי ה', אלה דאינון תלת אבהן תקינו תלת צלותין, לנחתא בהון לקודשא בריך הוא, לסלקא לשכינתא בהון דאיהי ה׳ זעירא, דעמודא דאמצעיתא איהו גופא, ותרין דרועין דיליה ימינא ושמאלא, דבהון אחיד בה, ועל גופא אסתלקת, ומאן סליק לה על גופא מ״י אימא עלאה, מי ברא אלה, וכד סלקת סלקין עמה כל צבא דלעילא, הדא הוא דכתיב המוציא במספר צבאם, וכל ישראל דאינון שתין רבוא מתיחסין בצבא דלעילא, לכלם בשם יקרא, כלהו אתקריאו על שם צבא דלעילא, איש לא נעדר מחושבנא.

תרגום

ב) ובגין האי ה׳ וכו׳. ומפני זו הה׳, אלה שהם שלשה האבות. תקנו שלש תפילות להוריד בהן את הקדוש ברוך הוא, להעלות השכינה בהן שהיא ה׳ קטנה. שעמוד האמצעי הוא הגוף. ושתי זרועות שלו ימין ושמאל. שבהן אוחז בה. ועל הגוף עולה. ומי מעלה אותה על הגוף. מ״י, אימא עליונה. מי ברא אלה. וכאשר עולה, עולים עמה כל הצבא שלמעלה, זה הוא שכתוב המוציא במספר צבאם. וכל ישראל שהם ששים רבוא מתיחסים בצבא שלמעלה. לכלם בשם יקרא, כולם נקראו על שם הצבא שלמעלה. איש לא נעדר, מהחשבון.