זהר

ב) אמר לכל אחד מתלת יומין דיפיק אומנותיה, אמר ליומא קדמאה יהי אור מיד אפיק אומנותיה ועביד ליה, הדא הוא דכתיב ויהי אור, והא אוקמוהו דלית הויה אלא על ידי עשיה, א׳ מן אי״ן דהוה פרח באויר אפיק אור, י׳ אפיק רקיע, ן׳ מן אין אפיק יבשה, הדא הוא דכתיב ויאמר אלהי״ם יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה, אמר אלהי״ם יקוו המים, הכא כמה פקודין, פקודא דיחודא ופקודא דפריה ורביה, פקודא דיחודא דאיהו יקוו המים, מתכנשין יחודא דכל ספירא וספירא לאתר חד דאיהו כנישו דכלא, אל מקום אחד, דאיהו מקוה ישראל יהו״ה.

תרגום

ב) אמר לכל אחד מתלת וכו'. אמר לכל אחד משלשה ימים שיוציא אומנותו. אמר ליום ראשון ​יהי אור. מיד הוציא אומנותו ועשה אותו. זה הוא שכתוב ויהי אור. והרי העמידוהו שאין הויה אלא על ידי עשיה. א׳ מן אי״ן שהיתה פורחת באויר הוציאה אור. י׳ הוציאה רקיע. ן׳ מן אין הוציאה יבשה, זה הוא שכתוב ויאמר אלקים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה. ויאמר אלקים יקוו המים, כאן כמה מצוות. מצות היחוד ומצות פריה ורביה. מצות היחוד שהוא יקוו המים. נאספים יחוד כל ספירה וספירה למקום אחד שהוא אסיפת הכל. אל מקום אחד, שהוא מקוה ישראל יי׳.