זהר

ב) ועל האי תשרי אתמר בתשרי נברא העולם, ותמן שבת תניינא מאלין שבע שבתות, וחמשה רקיעין, ושתיתאה שמים, אינון לקבל שית יומי בראשית, ובכלהו אמר טוב, בר מיומא תניינא, בגין דלית בתשרי א' לאשלמא בראשית, בגין דאסתלק בחובה דאדם, ובגין דא צפון איהו פגים, ובגין דא מצפון תפתח הרעה, עד דאשתלים, וכמה דאברהם דאיהו ימינא יומא קדמאה ביה כלילן ותליין מאתן וארבעין ותמניא פקודין דעשה, הכי נמי מיצחק דאיהו כגוונא דיומא תניינא תליין ביה שס״ה מצות לא תעשה, יומא תליתאה ביה כליל כלא, מניה תליין פקודין דעשה ולא תעשה, כענבין באתכלא.

תרגום

ב) ועל האי תשרי וכו׳. ועל זה תשרי נאמר בתשרי נברא העולם. ושם שבת שניה מאלו שבע שבתות (נ״א ושם בת שש בת מאלו שש) וחמשה רקיעים, וששי שמים. הם כנגד ששת ימי בראשית, ובכולם אמר טוב, חוץ מיום שני, מפני שאין בתשרי א׳ להשלים בראשי״ת. מפני שהסתלק בחטא האדם. ומפני זה צפון הוא פגום. ומפני זה מצפון תפתח הרעה, עד שנשלם. וכמו שאברהם שהוא ימין יום ראשון, בו כלולות ותלויות מאתים וארבעים ושמונה מצות עשה. כך גם מיצחק שהוא כמו יום שני תלויות בו שס״ה מצות לא תעשה. יום שלישי בו כלול הכל, ממנו תלויות מצות עשה ולא תעשה, כענבים באשכול.