זהר

ב) ולבתר דמתפשטין מנייהו מתיחדין כלהו ולא יתבששו, ומתיחדין אבא עם אימא, אח עם אחתיה, כען דערוה בינייהו אית פרודא באתוון דאינון יהו״ה, הדא הוא דכתיב כי המות יפריד בין אחים ביני ובינך, לבתר דאתעבר עריות מנייהו, יהא יהו״ה אחד ושמו אחד, ורזא דאחד אח ד', ערוה דתרוייהו אחר, בזמנא דאסתלק קוצא מן ד׳ מן אחד אשתאר אחר, ועליה אתמר וסוד אחר אל תגל.

תרגום

ב) ולבתר דמתפשטין וכו׳. ולאחר שמתפשטים מהם מתיחדים כולם ולא יתבששו. ומתיחדים אבא עם אימא, אח עם אחותו. עתה שערוה ביניהם יש פירוד באותיות שהן יהו״ה. זה הוא שכתוב כי המות יפריד (בין אחים) ביני ובינך. לאחר שנעבר עריות מהן, יהיה יהו״ה אחד ושמו אחד. וסוד האחד אח ד׳. ערוה של שניהם אחר. בזמן שמסתלק הקוץ מן ד׳ מן אחד, נשאר אחר. ועליו נאמר וסוד אחר אל תגל.