זהר

ב) מאי איהי בין החוחים, אלא מדחרב בי מקדשא והארץ היתה תהו ובהו, ונפלת שושנה בין החוחים, כד ייתי פורקנא תהיה כשושנה דשחרית, דאתמר בה הבקר אור והאנשים שלחו, ואינון חמש אור חמש עלין דשושנה עלאה, חד ויאמר אלהי״ם יהי אור, תניינא ויהי אור, תלת וירא אלהי״ם את האור, ארבע ויבדל אלהי״ם בין האור, חמש ויקרא אלהי״ם לאור יום, תלת עשר עלין מלגו, ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, אחד אחד בתרין שושנים, דא יהו״ה, עליה אתמר ביום ההוא יהיה יהו״ה אחד ושמו אחד, ואיהו עמודא דאמצעיתא הרועה בשושנים, וחושבניה אח״ד, שושנה תתאה בה דחילו ואיהו יראה, שושנה עלאה רחימו דאהבה, ובה אתמר אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.

תרגום

ב) מאי איהו בין החוחים וכו׳. מה היא בין החוחים. אלא משחרב בית המקדש ו​הארץ היתה תהו ובהו, ונפלה שושנה בין החוחים. כאשר תבוא הגאולה תהיה כשושנה של שחרית, שנאמר בה הבקר אור והאנשים שלחו, ואלו חמשה אור חמשה עלי השושנה העליונה. אחד ויאמר אלקים יהי אור, שני ויהי אור, שלישי וירא אלקים את האור, רביעי ויבדל אלקים בין האור, חמישי ויקרא אלקים לאור יום. שלושה עשר עלים מבפנים, ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. אחד אחד בשני שושנים, זה יהו״ה. עליו נאמר ביום ההוא יהיה י-י אחד ושמו אחד. והוא עמוד האמצעי הרועה בשושנים וחשבונו אח״ד שושנה תחתונה בה יראה והוא יראה. שושנה עליונה אהבה של אהבה, ובה נאמר אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ.