זהר

ב) ערוב איהו עמודא דאמצעיתא, וביה מטלטלין מבית לבית, דאנון שכינה עלאה ותתאה, ועלייהו אתמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, דא מקדש יו״ד, אות שבת דא ברית דצריך לנטרא ליה בבת זוגיה, דאיהי קדושה דיליה, ברכה דיליה, דעלה אתמר ויברך אלהי״ם את יום השביעי ויקדש אותו, ויברך דא ברכה, ויקדש דא קדושה, ולגבי תרוייהו הוו נפקי קדמאי לקדמות כלה, והוו אמרי תרי זמני באי כלה באי כלה, בההוא זמנא קול חתן וקול כלה.

תרגום

ב) ערוב איהו עמודא דאמצעיתא וכו׳. ערוב הוא עמוד האמצעי, ובו מטלטלים מבית לבית. שהם שכינה עליונה ותחתונה. ועליהם נאמר את שבתותי תשמורו ומקדשי תיראו, זה מקד״ש יו״ד, אות שבת זו ברית שצריך לשמור אותו בבת זוגו, שהיא קדושה שלו, ברכה שלו, שעליה נאמר ויברך אלקים את יום השביעי ויקדש אותו. ויברך זו ברכה. ויקדש זו קדושה. ולגבי שניהם היו יוצאים ראשונים לקראת כלה, והיו אומרים שתי פעמים בואי כלה בואי כלה. באותו זמן קול חתן וקול כלה.