זהר

ב) כגוונא דא, שמים לא יהבו חילין לארעא, עד דאתא אדם. הה"ד, וכל שיח השדה, טרם יהיה, בארץ, וכל עשב השדה טרם יצמח, כי לא המטיר ה' אלקים על הארץ, ואדם אין לעבוד את האדמה. אטמרו כל אינון תולדין ולא אתגלון, ושמיא אתעכבו, דלא אמטירו על ארעא, בגין דאדם אין, דלא אשתכח, ולא אתברי, וכלא אתעכב בגיניה, כיון דאתחזי אדם, מיד הנצנים נראו בארץ, וכל חיילין דאתטמרו, אתגליאו ואתיהיבו בה.

פירוש הסולם

ב) כגוונא דא, וכו': כעין זה לא נתנו השמים כחות להארץ, עד שבא אדם. וז"ש ​וכל שיח השדה טרם היה בארץ וגו', כי לא המטיר וגו', נסתרו בה כל אלו התולדות ולא נגלו, והשמים נעצרו ולא המטירו על הארץ, משום שאדם אין וגו', שלא נמצא ועוד לא נברא, והכל נעכב מלהגלות בסבתו. כיון דאתחזי וכו': כיון שנראה אדם מיד ​הנצנים נראו בארץ, וכל הכחות שנסתרו נתגלו וניתנו בה.