זהר

ב) בההוא שעתא תמה רבי שמעון, אדהכי אתא אליהו. א"ל, בוצינא קדישא שרגא עילאה, שפיר קאמר ר' אלעזר, דלית אוהבי אלא זרעא דיעקב. דכתיב ואוהב את יעקב. בדח ר' שמעון, ונשקיה לר' אלעזר על רישיה, א"ל, בני, אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. קום ברי דתגלי רזא דהאי קרא, אזדעזע, וקם על רגלוי.

פירוש הסולם

ב) בההוא שעתא תמה ר"ש וכו': באותה שעה תמה ר"ש, בתוך כך, בא אליהו. א"ל. מאור קדוש נר העליון, יפה אמר ר' אלעזר. כי אין אוהבי אלא זרעו של יעקב. שכתוב ואוהב את יעקב. שמח ר"ש, ונשק לר' אלעזר על ראשו. א"ל בני, אם חכם לבך ישמח לבי גם אני. קום בני, ויתגלה הסוד של הכתוב הזה. נזדעזע ר"א, וקם על רגליו.