זהר

ב) ות"ח רזא דמלה, כד פקיד לון קב"ה לישראל במרה על שבתא, בגין דאתיא מדת דינא, לקטרגא על ההוא חובה דצדיק דזבינו ליה, דאיהו לקביל יומא דשבתא, ואינון אפיקו ליה לחול, אמר קב"ה, הא אית לון רפואה לההוא חובה, אי אינון נטרין ליומא דשבתא, דאיהו לקביל צדיק חי העולמים. והיינו דכתיב, ויורהו ה' עץ. עץ חיים, דינטרון יומא דשבתא. ואינון אחילו ליה, כדין ויבא עמלק.

פירוש הסולם

ב) ות"ח רזא דמלה וכו': ובוא וראה סוד הדבר, כשצוה להם הקב"ה לישראל במרה, על השבת, משום שבאה אז מדת הדין לקטרג על אותו עון שמכרו את הצדיק, יוסף, שהוא כנגד יום השבת, והם הוציאוהו לחול, כי מכרוהו למצרים, אמר הקב"ה, הנה יש רפואה לאותו עון, אם הם שומרים את יום השבת, שהוא כנגד צדיק חי העולמים, יתכפר להם העון של מכירת יוסף. והיינו שכתוב, ויורהו ה' עץ. היינו עץ החיים, שישמרו את יום השבת. והם חיללוהו, אז ויבא עמלק. כי מחמת חילול שבת חזר ונתעורר החטא דמכירת יוסף.