זהר

ב) מאן זכי לעאלא תמן. אשר לא הלך בעצת רשעים, דאיהי עצה בישא מסטרא דעץ הדעת טוב ורע. ובדרך חטאים לא עמד, מאן דרך חטאים. ההיא דאתמר בה, כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה וגו׳. ובמושב לצים לא ישב, מאן מושב לצים. דא לילי״ת, אמן דערב רב, דאיהי מטמאה כנדה במושבה. וכן ערב רב מטמאין במושבם, לצדיקיא דיתבין בינייהו, כנדה.

פירוש מעלות הסולם

ב) מאן זכי לעאלא וכו': שואל מי זוכה להכנס שם, כלומר שמעשיו הטובים יעלו למ"ן שע״י יתגלו המוחין ההם, ומשיב האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, שהיא עצה רעה מצד עץ הדעת טוב ורע, להמשיך את החכמה ממעלה למטה, שהוא חטא עצה״ד. ובדרך חטאים לא עמד, שואל, מהי דרך חטאים. ומשיב, ההיא שנאמר בה, כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה וגו'. היינו הנוקבא של הקליפה הנקראת אשת זנונים (עי׳ בסלם ויצא מאמר ס״מ ואשת זנונים) ובמושב לצים לא ישב, שואל, מהו מושב לצים, ומשיב, זו לילית אמם של הערב רב, שהיא מטמאה כנדה במושבה, וכן הערב רב מטמאים במושבם כנדה אל הצדיקים היושבים ביניהם.