זהר

ב) בגין דכל את ואת דאתמסר ליה למשה, הוו מתעטרין וסלקין על רישייהו דחיוון עלאין קדישין. וכלהו חיוון הוו מתעטרי בהו, ופרחין גו אוירא, דנחתא מגו אוירא עלאה, דקיק דלא ידיע.

פירוש הסולם

ב) בגין דכל את וכו׳: משום שכל אות ואות שנמסרה למשה, היתה מתעטרת ועולה על ראשיהם של חיות העליונות הקדושות, שה״ס מרכבה העליונה, שהם חגת״מ, וכל החיות היו מתעטרות בהן, בהאותיות דהיינו גם החיות דמרכבה התחתונה, שבמלכות. ופורחות באויר דישסו״ת, היורד מאויר העליון הדק שלא ידוע, שהוא באו״א עלאין.
פירוש. האותיות ה״ס הכלים והמוחין, ומוצאם מבינה, דהיינו מישסו״ת, שמשם כל המוחין דזו״ן ובי״ע. וז״ש דכל את ואת דאתמסר ליה למשה דהיינו הכלים והמוחין שנמסרו לז״א, המכונה משה, הוו מתעטרין וסלקין על רישייהו דחיון עלאין קדישין, היינו חגת״ם דז״א שמחזה ולמעלה, שהם מכונים חיון עלאין קדישין. שה״ס מרכבה עלאה שעליהם רוכבת הבינה, ואלו חגת"ם דז"א, היו מקבלים המוחין והכלים ההם מן הבינה, וז״ש, וכלהו חיון הוו מתעטרי בהו, אפילו החיות דמרכבה תתאה שבמלכות, ופרחין גו אוירא, יציאת המוחין נבחנת לפריחה באויר, הרומזת על הי', היוצאת מאויר ונשאר אור. (כנ״ל בראשית א׳ דף מ״ה ד״ה כד, ע״ש). והיינו אוירא דישסו״ת, שבהם הי׳ יוצאת מאויר. אמנם הם יוצאים מאו״א עלאין, שבהם אין הי׳ יוצאת מאויר, (כנ״ל בראשית א׳ דף רנ״א ד״ה נחית, ע״ש). ואין החכמה נודעת בהם. וז״ש, דנחתא מגו אוירא עלאה דקיק דלא ידיע, שאוירא דישסו״ת דאתידע בחכמה, יורדת מן אוירא דאו״א עלאין הדק, שאינם ידועים בחכמה, כי בהם אין הי׳ יוצאת מאויר.