זהר

א) וידבר יי' אל משה לאמר. כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם וגו', ר' אבא ור' אחא ור' יוסי הוו אזלי מטבריה לצפרי. עד דהוו אזלי, חמו ליה לר' אלעזר דהוה אתי, ור' חייא עמיה. א"ר אבא, ודאי נשתתף בהדי שכינתא. אוריכו להו, עד דמטו לגבייהו. כיון דמטו גבייהו, א"ר אלעזר, ודאי כתיב, עיני יי' אל צדיקים ואזניו אל שועתם. האי קרא קשיא וכו'.

פירוש הסולם

א) וידבר ה' אל משה לאמר ​כי וגו' : ר' אבא ור' אחא ור' יוסי היו הולכים מטבריה לצפרי. בתוך שהיו הולכים ראו את ר' אלעזר שהיה בא ור' חייא עמו. א"ר אבא ודאי נשתתף עם השכינה. המתינו להם עד שבאו אליהם, כיון שבאו אליהם, א"ר אלעזר, ודאי כתוב ​עיני ה' אל צדיקים ואזניו אל שועתם, מקרא זה קשה (סיום הדברים הוא בפרשת פקודי אות פ"ח ולהלאה).