א) המלכים שרשם הוא, שם ב"ן הראשון. כלומר, שבעולם התיקון הם בחינת שם הוי'ה במילוי ההין שבגימטריא ב"ן. ואע"פ שממקורם הם בחינת הוי'ה דס"ג, דהיינו נקודות דס"ג, כמ"ש הרב בעץ חיים שער י' סוף פרק ג' עש"ה, שלעתיד לבא כשיתוקנו כל אלו מלכים לגמרי, יוחזר שם ס"ג לקדמותו ויתבטל שם מ"ה, שזה ענין חזרת העולם לתהו ובהו, ואז לא יהיה רק ב' אורות של ע"ב וס"ג, עכ"ל. ועכ"ז בעולם התיקון ירדו הנקודות דס"ג ונעשו שם ב"ן, שפירושו נוקבא דשם מ"ה וטפלה אליו, וכל מה שיש לה היא מקבלת מהזכר שהוא הוי'ה דמ"ה. ולכן אנו מכנים תמיד את ז"ת דנקודים בשם ב"ן, אע"פ שהם נקודות דס"ג. [1 - פ"מ]
והנה באמת נבחן הפרצוף שיצא על ידי הזווג במסך דבחי"א המכונה אור העינים, שהוא הוי'ה דמ"ה, שפירושו ע"ס בקומת ז"א,אלא שנקרא בשם הוי'ה דס"ג מב' טעמים. א', משום שיש שם אור הזכר שיצא על בחי"ב דהתלבשות, הנקרא ישסו"ת, כנ"ל דף ת"ד באו"פ ד"ה והועילה, ע"ש. וקומת ישסו"ת נקרא הוי'ה דס"ג. וטעם ב', משום הכלים דנקודים, שהם בחינות נקודות דס"ג דא"ק, דהיינו ט"ת דס"ג שירדו למטה מטבור דא"ק, שהאור נסתלק מהם והכלים האלו עברו להע"ס דעולם הנקודים, כמ"ש דף תכ"ח באו"פ ד"ה וצריך, וע"כ נקראים בשם נקודות דס"ג.
המלכות שיש בכל העולמות מזה השם ב"ן נעשו. כי ע"י עלית ה' תתאה שהיא המלכות, למקום העינים שהוא חכמה, נתערבה ונתחברה המלכות בכל ספירה וספירה מהע"ס. ומשם ואילך נמצאת מלכות הזו המחוברת עם ה"ר, כלולה בכל ספירה ובכל פרצוף, כמ"ש באו"פ דף תכ"ח ד"ה יוד נקודות.