תוכן

א. דע מה שאמרו המקובלים ז"ל על סוד שם בן ד' שהוא כולל לכולהו שמהן ולכל העולמות עד שגם עולם הזה הגשמי מסודר בחותמו, שהוא עדות על כח הפועל בנפעל, ו'כל רואיהם יעידון ויגידון כי הם זרע ברך ה'' (ע"פ ישעיה סא, ט).
וסוד שם המפורש, הוא סוד שם ע"ב אשר אין לגלותו זולת למי שהגון וכדאי (זוהר פנחס אות תרא), וגם למי שהוא חכם ומבין מדעתו פה אל פה, לא זולת, אשר אז אפשר להבין כל חכמת האמת על בוריום [אולי צ"ל 'בוריה'] כתכונתם לא זולת.
וזהו שכתוב "יהיב חכמתא לחכימין ומנדעין ליודעי בינה" (דניאל ב, כא), ששם המפורש הוא שורש כל החכמה ובינה שבכל העולמות, ואם אתה אחוז בשורש, יש לך ממילא הענפין, אמנם אם אינך אחוז בשורש, אי אפשר כלל לאחוז בענפין.
אמנם "כבוד אלקים הסתר דבר" (משלי כה, ב), ושום חכם מחכמי האמת עוד לא גילה משם הזה בספר ולא כלום. אלא כל הכתוב בספרים, הוא סוד התפשטות השם ס"ג, שהס"ג הוא רק ענף קטן המתפשט מהע"ב, שהוא המעברתא לנהורין עילאין של השם ע"ב, על ידי צמצומים נודעים ליודעי ח"ן.