זהר

א) ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו, והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד והמשכילים: אלין אינון דמסתכלי ברזא דחכמתא. יזהירו: נהרין, ונצצין בזיוא דחכמתא עלאה. כזהר: נהירו נציצו דנהרא דנפיק מעדן. ודא איהו רזא סתימא, דאקרי רקיע. ביה קיימין כוכביא ומזלי שמשא וסיהרא, וכל אינון בוצינין דנהורא.

פירוש הסולם

א) ​ואלה שמות בני ישראל וגו': הוקשה לו, שהכתוב מתחיל בישראל וגומר ביעקב, וכן מה ענין גלות מצרים בפנימיות. ועל זה מביא הכתוב, ​והמשכילים יזהירו וגו', שעם ביאור הכתוב הזה יובנו השאלות הנ"ל.
והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגו': והמשכילים, הם אותם המסתכלים בסוד החכמה, כלומר, אותם שהשיגו סוד החכמה, כי חכמה מכונה אור העינים, והשגתה מכונה הסתכלות. יזהירו, הוקשה לו למה לא כתוב יאירו. ואומר, שפירושו, שמאירים ומתנוצצים בזיוה של החכמה העליונה. כי עצם חכמה עליונה, אינם יכולים להשיג, אלא רק מבינה שחזרה להיות חכמה, על ידי חזרתה לראש א"א, שזה נחשב רק לזיו חכמה העליונה, שנבחן רק לזוהר, ולא עצם אור החכמה. וע"כ נאמר יזהירו, ולא נאמר יאירו. כזהר, פירושו, הארה והתנוצצות של ​הנהר היוצא מעדן, שה"ס בינה הנ"ל, שיצאה מראש דא"א שהוא חכמה הנקראת עדן (כמ"ש בהקסה"ז דף ט"ו ד"ה אות י"ג והענין עש"ה) שבחזרתה לראש א"א נעשתה לחכמה (כמ"ש שם בדף ט"ז אות י"ד ד"ה ואגליף ע"ש כל ההמשך) וחכמה זו שבה נבחנת רק לזיו החכמה כנ"ל, וע"כ נאמר עליה כזהר, שהיא לשון זיו כנ"ל.
ודא איהו רזא וכו': וזה הוא סוד הסתום שנקרא רקיע, שה"ס המסך של צמצום ב' המוציא את הבינה לחוץ מראש דא"א, ע"י עליתו למקומה, וכן מחזירה לראש דא"א ע"י חזרתו למטה למקום המלכות דראש א"א (כמ"ש בהקסה"ז דף ט"ז אות י"ד ד"ה ואגליף ע"ש). וזשה"כ כזהר הרקיע, היינו הכלים והמוחין המתגלים ע"י הרקיע, כי בו נמצאים הכוכבים, שהם ג"ר דמוחין, והמזלות שה"ס ו"ק דמוחין, שמשא, שהוא ז"א, וסיהרא, שהיא הנוקבא, וכל אלו נרות המאירים, שהם כל האורות שבבי"ע, כי כל האורות שבד' עולמות אבי"ע הם יוצאים על המסך דצמצום ב' שנקרא רקיע. (עי' לעיל בראשית א' דף ז' אות ג' ד"ה והמשכילים).