תוכן

א) הנה בביאור ק"ש שעל המטה נתבאר, כי עיקר כוונת אותה ק"ש, אינה אלא לעשות כלי, ולא לבחי' זווג ממש. ושם נתבאר ענין כלי הזה מה עניינו. ונעתיק קצתו בכאן, דע, כי כל זווג וזווג שיש, בין באימא, בין בנוקביה דז"א, צריך תחילה לזווגם, לעשות בה בחי' כלי, ואחר כך זווג שני, להוליד ולהתעבר ממש בחי' נשמות. וטעם הדבר הוא במה שהודענוך, כי כאשר אבא נזדווג עם אימא, ביאה ראשונה בעת בריאת העולם, הנה השפיע בה אותה הרוחא הנזכר בסבא דמשפטים, דשבק בה בעלה לעשותה כלי, כדי שתהא ראויה להתעבר, ולקבל טיפת הזרע בתוכו. והנה זה הרוחא שנותן בה בביאה ראשונה, הוא נמשך מן הדעת של אבא, אשר הוא שם ע"ב במילוי יודי"ן כנודע. והנה זה הדעת של אבא, הוא נמשך מדעת עליון החופף על או"א, והוא מזל הי"ג דדיקנא דעתיקא, כנודע כי או"א במזלא אתכלילן, וזה נמשך בו ג"כ מן המזל השמיני העליון ממנו, אשר ביארנו לך כי יש בו ג' הויו"ת דע"ב דיודי"ן.