תוכן

א) הנה הרשע גמור שנתחרט ועזב לגמרי, ימחול לו הקב"ה, אעפ"י שלא עשה אחר כך טוב שאינו מחוייב בו, כי אם הן מצות מחוייבות, כמו תפילין, ותפילה, וכיוצא, יענש עליהם. ואם אחר שישוב ויעזוב כנזכר, ירבה לעשות מצות רבות, אך בתנאי שיהיה בדחילו ורחימו שלא לקבל פרס, אז זוכה למלכות דאצילות, ה' תתאה. ואם יעסוק בתורה תמיד בדחילו ורחימו שלא לקבל פרס, אז זוכה לת"ת דאצילות. וזו היא תשובה גמורה עליונה, כי ת"ת נקשר תמיד עם או"א, ואינו כמו ה' תתאה, שנאמר עליה ובפשעכם שולחה אמכם, ולכן נקרא יה"ו. ונמצא, כי כאשר עוסק בתורה לשמה בדחילו ורחימו שלא לקבל פרס, הרי זוכה לת"ת ולאו"א, והרי נשלם בו כל ההוי"ה, ונקרא תשובה שלימה.