תוכן

א) דע, כי כל זמן שאין זעיר עולה רק בצלם שלו, כל אחד נשאר במקומו, כי כל זה הוא משל, אחר שלוקח צלם שלו, ורוצה לעלות הוא מוכרח שאו"א יסתלק משם ויעלה, כי הנה א"א ממלא כל המקום ההוא שלו, ואין שום דבר פנוי, וכן או"א במקומם, וכן זעיר במקומו, א"כ בהכרח שבעלות זעיר ממקומו, צריך שאו"א יעלו גם הם, וכן האריך יעלה גם הוא. ונמצא כי עליית בחינה ראשונה, הוא גורם טלטול ועליה לכל שאר העולמות העליונים ותחתונים, כי כלם קשורים זה בזה, ואמנם אין כולם עולין למעלה, אמנם הענין הוא, כי יש בעולמות כולם חיצוניות ופנימיות בענין הכלים עצמם, והמלאכים מחיצוניות הכלים, וכל אלו הם עולים. אך העצמות שלהם נשאר תמיד במקומו, כי כשהזעיר עולה, אינו עולה רק בחינת הגוף והכלי, ונשאר עצמות למטה, ואז עולה כלי הנוקבא במקום זעיר, ונמצא הנוקבא להיות לה עצמות זעיר וכלים שלה, ואז הכלים שלהם נגדלים בבחינת כלים דזעיר, וכן תמצא בזה בכולם, והבן זה מאוד, כי הוא כלל גדול בכל מיני העליות ואל תטעה.