תוכן

א) הנה אלהים במילוי ההי"ן, גי' רצ"ו, והוא רמון דמטטרון, בחי' נוריא"ל. ועם ה' אותיות פשוט דאלהים, וי"ג דמילוי, גימ' ח"י, ט"ט דמטטרו"ן. וז"פ והחיות רצוא ושוב, כי כשח"י זה דמטטרו"ן רצים ממט"ט, נשאר נוריאל, גימ' רצוא. וכשישובו אליו, נעשה בחינת מטטרו"ן, גימ' ושוב, כמנין שדי. והנה בנוריאל יש לפעמים אחיזה אל החיצונים, אבל הפנימיות שהוא ט"ט, לא יש שם אחיזה. וז"ס ר"מ רמון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק. כי שר נוריאל שהוא גימ' רמון, כמנין עץ הדעת טו"ר, כי טוב ורע גי' רצה, עם ב' המלות גימ' נוריאל.