תוכן

א) זה הפסוק נאמר על העגל, לכן ר"ת "ידע "שור "קונהו "וחמור, ישק"ו. וזהו סוד הפסוק, זובחי אדם עגלים ישקון, שהיו נושקין אותו, והיו שפתיו מזהיבות כמארז"ל, אמנם השם שהיה כתוב בטס שהשליכו ערב רב היה כתוב שם יל"י, והוא שם הב' דע"ב, והוא ר"ת ישראל לא ידע, כי בשם זה העלה משה ארונו של יוסף. וזהו עמי לא התבונן, ר"ת על"ה, כי בו נאמר עלה שור, כי שם זה סוד הבינה, שהוא נ' שערים, כמנין שם זה העולה נ', והוא כמנין י"ה יו"ד ה"י. וכמו שהודעתיך בשער שבת, על פסוק ה' למבול ישב, כי שם זה מעלה הנשמות. (ועיין מ"ש בפרשת תשא).