תוכן

א) דע, כי הלא כל האכילה, היא בעולם העשיה. ואמנם העשיה היא אכיל"ה, שהוא גי' אדנ"י, שהיא עשיה, כשלוקחת שפע מיצירה, אז הוא אוכ"ל, שהיא גי' א"ל הוי"ה, אז עולה עשיה ע"י שם מ"ב אל היצירה, לקבל משם. וכל מ"ב הוא בחינת ג' ידים, כי ג"פ י"ד הוא מ"ב, כי כן דרך הידים האוחזות ומעלות למעלה מה שירצה לעלות, ומציאות הידים הם חג"ת כנודע, וג' ידים אלו הם: ה' אלהינו ה' בימין, וחילוף שלהם כוז"ו במוכס"ז כוז"ו בשמאל, והויה ומילויה באמצע, הרי מ"ב אותיות. וז"ס על נטילת ידים, כי נטילה פירושה, הגבהה, כמו וינטלם וינשאם, שהוא הגבהתם מעשיה ליצירה, ולכן היד אמצעית שהיא שם מ"ה ביצירה, ולפי שהאחוריים דמ"ה הם יורדים להשפיע בעשיה, לכן צריך לכוין בר"ת על נטילת ידים ענ"י, גי' ק"ל, והוא אחוריים דמ"ה. ולפי שהעשיה שהיא מלכות, אינה מקבלת רק מאחורי ז"א, לזאת תקרא עני, ולכן דעתה קל"ה, כי עני וקלה הכל א'. ותכוין להאיר בעשיה, מהפנים ומאחורים דיצירה, שהם ג' ידות כנזכר, שהם פנים ואמצע ומאחור שהוא ר"ת ענ"י.