תוכן

א) מלת כל המצוה, לא אתי שפיר, דה"ל לומר כל המצות. ורז"ל דרשו, צריך האדם לגמור את המצוה שהתחיל, שאינה נקראת אלא על מי שגמרה, לז"א כל המצוה תשמרון לעשות, ולא חצי. או אפשר לומר, שהוא מקושר עם פסוק דלעיל, שהוא מזהיר להרחיק עצמו מע"ז, כענין שנאמר פסילי אלהיהם תשרפון באש ולא תביא תועבה וכו'. ודרז"ל, כל הכופר בע"ז, כאלו מודה בכל התורה כולה, לז"א אם תשקצנו ותתעבנו, כל המצוה תשמרון, מעלה אני עליך, כאלו קיימת כל התורה כולה. ואפשר דמיירי בלימוד התורה, וזהו כשנדקדק שהתחיל לדבר בלשון יחיד, ואמר וזכרת כל הדרך ויענך וכו', לכן נ"ל דאיירי בלימוד תורה, כי גם הוא נקרא מצוה. וזהו כל, לרבות גם תורה שבע"פ, שנקראת מצוה וראייה לזה, שאמר תשמרון לעשות, וארז"ל ושמרתם ועשיתם אותם, ושמרתם זו משנה, ועשיתם זה מעשה כמשמעה. וכן כאן, תשמרון, שלא ישכח מכם מה שלמדתם, כדי שתקיימו, וז"ש לעשות.