תוכן

א) לפי שמשה היה מבחי' יסוד אבא, וכן דור המדבר היה אותה בחי' עצמה, ולפי שעשו העגל, הוצרך משה להקהילם ולאספן אליו, לחזור לשורשם שיהיו נכללין בו. על עון ויקהלו על אהרן, ולהאיר בהם אור הקדושה להסיר מעליהם טומאת העגל. וז"ש את כל עדת, שהיו מסוד הדעת. והנה ער"ב ר"ב גי' דע"ת, לפי שהיו ג"כ מבחי' דעת, והן מן הסיגים שבו. וגם לפי שהם חטאו בעגל בהקהל, שנאמר ויקהל העם על אהרן, הוצרך הקהל אחר לתקנם, דכתיב ויקהל משה. ולפי שחטאו באלה, שאמרו אלה אלהיך ישראל, כנגדו שבא לתקן, אמר אלה הדברים. ולפי שהמודה בע"א ככופר בכל התורה כולה, (צוה) לתקן ב' דברים שהם שקולין ככל התורה כולו, ענין שבת, שהשומר שבת שקול ככל התורה כולו, וכן עשיית המשכן. והנה התחיל ואמר ששת ימים תעשה מלאכה, שיעשו המשכן ו' ימים, לכן אמר לשון צווי, שהזהירם בזה על מלאכת משכן, ואמר תיעשה, ולא תעשה, שהיא תיעשה מעצמה כמו והבית בהבנותו. ובזה וביום השביעי יהיה לכם קודש, כיון דאתם מקודשים גם בימי החול במעשה המשכן, בשבת ודאי יהיה לכם קודש, תוספות קדושה, ונשמה יתירה.