תוכן

א) הנה תרומה הוא בסוד הנוקבא. והנקבות הם ב': לאה, ורחל. והם ב' ההי"ן של השם, וכ"א כלול מי', הרי נ' שערי בינה, ונעשים כלולות מי', משום שנוטלת יו"ד מיסוד דדכורא. וז"ס יהיה, י"ה למעלה, י"ה למטה. וז"ס נ' פשוטה הוא אמא, ולפי שאין שם אחיזה, לפיכך היא מתפשטת למטה, כזה: ן'. ולא כן ברחל, אלא שחוזרת אורה אליה, כדי שלא יתאחזו בה החצונים, וזהו נ' כפופה, שמעלה אורה למעלה. והו' באמצע כזה: נו"ן, ו' הוא ז"א, המבריח מן עולם עד עולם. והו' הוא מ"ה, ואל תקרי מ"ה אלא מאה, שהם הב' נונין שעולה ק'. לכן הברכה היא לעולם בסוד ק', כענין מאה שערים ויברכהו. לכן אנו נותנין תרומה, לחזור הק' לשורשם, כדי שלא יתאחזו בהם החצונים, וזהו תרומה, לשון הרמה. וזה בנוקבא, כי בדכורא אין צורך לזה שאין להם אחיזה שם. אבל בנוקבא שיש להם אחיזה, צריך תרומה.