תוכן

א) ענין מה שמצינו לרז"ל, שיש אנשים שבאו מן הנוקבא, כמו שמצינו לחבקוק, דהוי מסטרא דנוקבא, לכן מותא אתקשרא ברגלוי. דע, כי בזה יש ג' מיני מציאות, והוא, כי כבר הודעתיך, שזו"נ כשמזדוגין יחד, זה נותן מ"ד, וזה נותן מ"נ. אמנם נודע, שקודם הזיווג יש בחי' נשיקין, וכבר ידעת, כי גם הנשיקין, הם בחי' הזיווג יותר פנימי. אמנם גם יש נשיקין דכורא, ונשיקין נוקבין. וז"ש ישקני מנשיקות פיהו, כי הם ד' נשיקין, שהם ד' אותיות של אהב"ה, כנזכר בפרשת תרומה, שהן ב' של זכר, דאתכלילו בתרין דנוקבא. אמנם הפירוש הוא: כי בכל נשיקין, יש סוד הבל הפה, היוצא מן הריאה אל הגרון, נמצא כי כוחם הוא מז"ת. והענין הוא, כי מן האור שנמשך מן הג' שבראש אל הגוף, קודם שיכנסו בגוף בז"ת, יוצאים דרך הפה לחוץ בסוד הבל, וכנגדם ז' תיבות, בפסוק ישקני וכו'.