תוכן

א) ראוי להבין, אם קודם מתן תורה היה הזיווג נעשה בימי האבות, או לא. אמנם הרי במלת אברהם, יש רמזים לזיווג, כי יש בו אותיות אב"ר, וגם מ"ם סתומה, כי זה רומז אל חיבור היסוד האב"ר הנ"ל, בנוקבא שהוא מ"ם סתומה. אמנם דע, כי הלא מתחלה קודם האבות, לא היה זווג מעולם. וכבר ידעת, כי הגורם הזיווג, הם המוחין, אך כאשר אין בז"א רק ו"ק לבד, אז אין זווג, שהזווג אי אפשר להיות אלא ע"י המוחין. והנה אז היה בבחינת ו"ק לבד, וכשבא אברהם אז התחיל הזיווג להתעורר, לכן נקרא שמו ע"ש הזיווג, אך עדיין לא היה הזיווג, לכן אמר הקב"ה לך לך, כדי שיבא לא"י, ויעורר האהבה, ויבא זיווג ע"י. וז"ש לך לך ואעשך לגוי גדול, כי עד עתה היה בו"ק לבד, ועתה יתארך ויתגדל ע"י, ויהיה לו ג"כ ג"ר שהם המוחין, ואעשך לגוי גדול.