תוכן

א) הנה בכוונת ק"ש שעל המטה נתבאר אצלינו, כי סוד רי"ו, הוא חרב עליון. וכנגדו יש חרב אחד בקליפות, אשר הם לוקחין טפות נשמות מזרע העליון הנמשך בלי נוקבא כנזכר. ובזה החרב קוצצין אותן. גם הם נגד רי"ו תחתון שבמלכות, הנעשה משם ב"ן דההי"ן שהוא סוד נקודת ציון דרחל. ויש כנגדה בקליפה סוד הנזכר הנקרא כלב, כי כלב גימטריא ב"ן, (וכן) שם הוי"ה דההי"ן. נגד זה אמר הכתוב, הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי. והיה אומר מורי זללה"ה, כי גם אותן טפות דיהות שיוצאין מאדם קודם זיווג, הם בכלל ש"ז לבטלה, וצריך תקון גדול, ותקון עון זה כתבנו בשער יחודים בענין תקון העונות.